עדן שירתה כלוחמת, מ”כית טירונים בבסיס בא”ח זיקים. ב 7.10 עם תחילת ההתקפה עדן וחבריה לסגל שלחו את עשרות הטירונים ששהו בבסיס למיגוניות והם עצמם החלו בלחימה עיקשת בעמדות השמירה בבסיס. לאחר קרב הרואי ממושך ובלתי נתפס, עם נשק קל ותחמושת מועטה מול מתקפת מחבלים רחבת היקף מלווה באמל”ח כבד, עדן וחבריה נהרגו. בלחימתם ובמותם מנעו כיבוש, ביזה ומעשי זוועה בבסיסם והצילו למעלה ממאה איש ששהו בו באותו בוקר ארור. הגבורה שלהם, הרעות, הנחישות להגן על חבריהם, פקודיהם, עמם ומולדתם, מעצימה ומרגשת.
עדן היתה ילדה יפה, רגישה, צנועה, אוהבת ים , ספורט, ריקוד ושירה. בדרכה המיוחדת הנחושה והמלווה תמיד בחיוך ושמחת חיים סוחפת הציבה לעצמה אתגרים וכבשה עוד ועוד יעדים. בסוף אוקטובר היתה אמורה לצאת לגיבוש טיס לאחר שעברה בהצלחה את כל המיונים, ובמקביל היתה מיועדת לקורס קצינים. חבריה ופקודיה מתארים חברת נפש, מנהיגה עוצמתית ורגישה, נעימה, אהובה, מפקדת מרשימה.
עדן היתה רק בת 19 בנופלה. פרח יפה ונדיר שרק החל לפרוח. היופי והאור שהפיצה סביבה, גבורתה ואומץ לבה הם מורשתה. אוהבים, גאים ומתגעגעים.

































למה אני רוצה להיות מפקדת – להשפיע על אנשים, להעביר את הערכים שאני מאמינה בהם, לבנות את החיילים ולהיות שם בשבילם, לעשות עבורם את חוויית השירות הצבאי כמה שיותר משמעותית.

































למה אני רוצה להיות מפקדת – להשפיע על אנשים, להעביר את הערכים שאני מאמינה בהם, לבנות את החיילים ולהיות שם בשבילם, לעשות עבורם את חוויית השירות הצבאי כמה שיותר משמעותית.
איך אני אהיה משמעותית לחיילים שלי – לדאוג לכל מה שהם צריכים, לא להתעלם מהבקשות שלהם, לראות כל חייל כבן אדם קודם כל, לעשות כל


























עומדות על הבמה, במופע לזכרך.
אותה במה שעמדנו עליה יחד אין ספור פעמים, מהגיל שעוד היה חד ספרתי, ולאורך כל הדרך.
עומדות ומקריאות קטע, הפעם זה לא נאום מתגייסות, זה נאום קצת אחר. נאום שבו ננסה להסביר מה זה הלהקה בשבילנו , את המשפחתיות , איזה מקום את תופסת במשפחה הזאת את וכמה אנחנו מודות לך ועלייך.
נאום עבורך.
אז עדן, בחודשים האחרונים התאחדנו כולן, מי שהפסיקה
עומדות על הבמה, במופע לזכרך.
אותה במה שעמדנו עליה יחד אין ספור פעמים, מהגיל שעוד היה חד ספרתי, ולאורך כל הדרך.
עומדות ומקריאות קטע, הפעם זה לא נאום מתגייסות, זה נאום קצת אחר. נאום שבו ננסה להסביר מה זה הלהקה בשבילנו , את המשפחתיות , איזה מקום את תופסת במשפחה הזאת את וכמה אנחנו מודות לך ועלייך.
נאום עבורך.
אז עדן, בחודשים האחרונים התאחדנו כולן, מי שהפסיקה לרקוד לפני יותר מחמש שנים, ומי שעדיין בתיכון. כל אחת מאיתנו בזמנה הצטרפה לחבורה הזו, כי לכל אחת היה ברור- שבשבילך


























לא באמת ברור מה קרה בשלושה ימים האחרונים, או מה בדיוק יקרה בהמשך, אבל המשפט ״זה לא יקרה לי״ הפסיק להיות רלוונטי.אין אף אחד, אף בן אדם שלא מכיר מישהו שקרה לו משהו, שהיה חלק באסון הזה, חלק מהמחדל, חלק מהטרגדיה
אני מסרבת להאמין, זה לא באמת נתפס, זה לא עובר בגרון, זה מרגיש כמו חיים אחרים, מציאות אחרת, סיוט.
אי אפשר להבין איך דבר כזה קורה, אין הגיון, אין תשובה אין כלום.
כשאני בוכה אני קולטת מה באמת קרה
כשאני לא בוכה יש לי יסורי מצפון
עדן שלי, בת דודה שלי, מלאכית שלי, מ״כית בפלח״ץ, לוחמת, בת 19.
טהורה ועדינה וכל כך אינטליגנטית
עם צחוק מתגלגל שכולם שומעים וקול פעמונים שאי אפשר להתעלם
עם לב זהב שהיה אפשר לראות דרך העיניים הטובות
פשוט פרח שנקטף טרם פריחתו
הילדה הכי יפה בגן
וכך היא תישאר לעולם, ילדה.
עדן לא תסיים את הצבא
עדן לא תעשה טיול גדול
עדן לא תתחיל לימודים
עדן לא תתחתן
לעדן לעולם לא יהיו ילדים
עדן אף פעם לא תזדקן
עדן אף פעם לא תגדל
עדן שלי, תישאר לעולמים הילדה הכי יפה בגן.
אי אפשר להעביר במילים ושום מילה לא תעזור.
עדן הגיבורה
אני אוהבת אותך
הלב שלי שבור
היית האחות הכי טובה שבן אדם יכול לבקש, אין יום שזה לא אוכל אותי מבפנים הגעגועים. מחמישה אחים, החברים הכי טובים, הפכנו ל 4 אנשים שבורים. אנחנו פשוט לא יכולים בלי החלק החמישי.
כל השנים האלה ביחד את ואני היינו כמו תאומים. אומנם שנתיים הבדל אבל תמיד התבלבלו בינינו בטלפון של הבית ותמיד אמרת שזה מעליב אותך שחושבים שאת אני.
שלא לדבר על אלבום הפרצופים שלך, 17 שנה אני מכיר אותך ועדיין לא הצלחתי להבין איזה פרצוף אומר מה.
למרות כל הצעקות הריבים וההקנטות אנחנו היינו צמד בלתי נפרד, אבל הנה אני קובר את התאומה שלי.
אני זוכר ביום שבת, שחשבנו שיש לך רק שריטה בראש כולם יצאו באטרף לחפש אותך. כשאני ושוש היינו בדרך לבית חולים הרביעי בחיפושים, שמענו שיודעים איפה את. כל כך שמחנו שמצאנו אותך אבל שניה אחר כך הבנו למה לא היית ברשימות של חדר המיון.
מתת גיבורה עדן. הצלת 120 איש בבסיס ועוד מאות מהישובים מסביב. נלחמת עד הרגע האחרון. עד שנגמר הכדור האחרון. בזכותך ובזכות חברייך מהסגל בסיס זיקים הוא הבסיס היחיד שלא נכבש באיזור. נתתם מספיק זמן לטירונים ולשאר המפקדים להתארגן ולצאת להגן על הישובים מסביב.
אלון לוי אמיתית. אל תדאגי עדן, כבר אלפי חיילים ממשיכים את הדרך ושולחים טילים בשמך, חודרים לעזה בשמך, כל המשפחה והחברים שלך בשטח ונלחמים בשמך וגם התור שלי יגיע ומבטיח לך שגם אני אמשיך את דרכך.
עדן תאומה שלי, מתגעגע ולא אשכח אותך לעולם.
זכרון מתוק ממך
ילדה שיודעת להצחיק את עצמה עד שכואבת הבטן ואני מסתכלת מהצד ומחייכת
ילדה שתמיד תזיל דמעה בקטע מרגש או בזמן כאב, גם אם מדובר במישהו זר או דמות באיזה סרט, כמוני וקצת מעבר.
ילדה עם יכולות שינה מטורפות ושלווה שאין להפריע לה, וגם כשהייתה קטנה הבנ"צ תמיד קרץ
ילדה שחדר מסודר לא מדבר אליה כי הבלאגן זה הסדר שלה ואף אחד לא יתערב
ילדה שתמיד מאחרת כי אין כזה דבר להראות פחות ממושלם, במיוחד לפני חזרה בלהקה עם קוקו מתוח ובלי מקום לטעיויות
ילדה שמבינה בסטייל ותמיד הכי יפה בשכבה, שנאלצת לסדר גבות לאחות הפחות מבינה
ילדה שאי אפשר היה לפספס אצלה את החיוך הזומם הנבוך לפני ההתפרצות בצחוק מתגלגל מאיזה שטות או "מצב כפית" לפני השינה
ילדה שרוקדת עם תשוקה ואהבה למה שהיא עושה, שתמיד ריגשה על הבמה אפילו את אחותה האדישה
ילדה עם פרצופים שאומרים הכל ולא צריכה להרבות במילים כי פרצוף ה "מה נראה לך" עשה את העבודה
ילדה שתמיד ישאר לה מקום לגלידה בשישי בספה עם טלוויזיה וחבר אוהב
ילדה שהקול שלה היה עושה צמרמורת שזכינו לשמוע ברחבי הבית את השירה מהמקלחת
ילדה מדהימה ומפתיעה כי רק פרינססה אמיתית היא בעצם לוחמת קרבית ועוצמתית
אוהבת שניקי
עדנה שלי
אני גרועה בלכתוב אבל בשבילך אעשה הכל , אני כבר שבוע לא מבינה מה קורה לי בגוף מרגיש כאילו הכל בסדר וזה עוד שבועיים שלא רואות אחת את השנייה, רק שלפני חמישה ימים בכיתי עלייך עדיין לא בטוחה למה, מוצאת את עצמי בימים האחרונים עצבנית, לא סבלנית, מותשת מיואשת אבל דבר אחד לא , וזה מרגישה באבל לקח לי זמן להבין שחיפשתי תשובות והיה חור מאוד גדול במה שנודע לי
הגיעו לכאן שתי קצינים בכירים מהיחידה אחד מהם היה איתך שם, הם סיפרו שלחמת עד הרגע האחרון שלא וויתרת שהצלת את כל הפלוגה ולקח לי יותר מדי זמן להבין שאחותי היא גיבורה, גיבורה שלי, גיבורת ישראל וגיבורה של כל חייל במדינה
אני בוכה וכועסת כועסת על עצמי שלא יכולתי להיות שם בשבילך שהכי היית צריכה אותי , שלא כתבתי לך תשמרי על עצמך כי חשבתי שהכל בשליטה, שלא מספיק שאלתי ודאגתי, שלא היה מי שיגן עלייך שאת הגנת על כולם את כל כך אמיצה והלוואי שהיה לי טיפה מהאומץ שהיה לך
אני מרגישה כל כך לבד, עדנה שלי בהלוויה היו כמויות של אנשים שהיה לי קשה להכיל חיפשתי מקום להתחמק והדבר הראשון שעלה לי לראש טוב אני אמצא את עדנה ונתחמק מכולם באיזה פינה אבל את לא היית וזה לא משהו שאני מעכלת
תמיד תישארי האחות שלי הקטנה שלי הנסיכה שלי
תמיד תישארי הילדה הכי יפה בגן ובעולם
תמיד תישארי עדנה שלא מפסיקה לצחוק מהדברים הכי פשוטים, שלא צריכה הרבה כדי להנות
תמיד תישארי האחות שלי
עדנה שלנו,
אנחנו עדיין מחכים שתקפצי מאיזה שיח ותגידי לנו שזה הכל היה בדיחה
מי שמכיר אותנו יודע שאנחנו אחים כאלה שהם גם חברים הכי טובים, חמישייה כזאת בלתי נפרדת. ואתמול לקחו לנו אותך, לקחו לנו חלק מהחמישייה הזאת ואיתה גם חלק עצום מהלב.
עדני יפה שלנו, אנחנו מודים לך על 19 שנים לצידך, 19 שנים שזכינו להנות מילדה שעם כמה שהיא יפה מבחוץ היא אפילו יותר מבפנים. ילדה שאי אפשר לעמוד בפניה ובחיוך המושלם והצחוק המתגלגל.
אי אפשר להסביר כמה כואב לנו עדן. את היית הכל בשבילנו והבית בחיים לא יהיה כמו שהוא היה בלעדייך. אבל אנחנו מבטיחים לך שאנחנו נעשה הכל כדי להיות מאוחדים ונשמור אחד על השני.
אנחנו מקווים שטוב לך עכשיו מלאכית שלנו ויודעים שאת שם בגן עדן, שולחת לנו חיבוק מרחוק.
מבטיחים לזכור אותך לעד ולהמשיך להגן על המדינה בגופנו בדיוק כמו שחונכנו וכמו שאת עשית, גיבורה שלנו.
את לא מבינה כמה אנשים הגיעו היום להפרד ממך, עדני. השארת חותם ענקי על כולם.
תודה על הזכות להיות האחים שלך. אנחנו אוהבים אותך וכל כך מתגעגעים, ואל תדאגי אנחנו שומרים על אבא ואמא.
נופר, שני, תמיר ורועי.
עדן ילדה אהובה שלנו,
הגיע עוד יום שישי והתחושה שפספסנו משהו לא עוזבת, ואז אנחנו מבינים שמחכים לשיחת הטלפון שאת בדרך הביתה ומאיפה לאסוף אותך. מיד לאחר מכן מגיעה שוב ההבנה הנוראית שיותר לא תשובי הביתה, ילדה שלנו.
הרבה דובר בשבועות שעברו על נפילתך, גבורתך, אומץ ליבך ואיך שאת, חברייך וחברותייך לסגל, מנעתם בגופכם את כיבוש הבסיס והצלתם מעל 100 טירונים ואנשי מנהלה. משפחתך חובבת הפרטיות מצאה את עצמה מתראיינת ומצטלמת וסיפור האומץ והגבורה שלך הופץ בארץ ובעולם. השארת מורשת, דרך ואמונה, ורבים ממשיכים כעת את דרכך בלחימה עיקשת. הלוואי שיחזרו כולם בשלום הביתה.
19 וחצי שנים זכינו לחיות במחיצתך.
אנחנו מתגעגעים לצניעותך, ליופייך, לצחוקך המתגלגל, לחיבוק האוהב שלך ולאור שהבאת הביתה בכל פעם שנכנסת אליו.
חוששים לשמוע את הפלייליסט שהכנת לנו, עם שירים בכל השפות שהיית מוצאת במיוחד בשבילנו. כל תו שם מזכיר לנו אותך, מלאכית שלנו.
את, אחייך ואחיותייך הם היסודות והעמודים שמחזיקים את המשפחה הזו. עם לכתך איבדנו חלק מגופינו אך אנחנו מבטיחים לך שנמשיך קדימה כי אנחנו משפחה של לוחמים ולוחמות שמאמינים במשפחה, במדינה ובצדקת דרכנו.
למלאכים שלמעלה אנחנו אומרים: לביאה, לוחמת, גיבורה, מיוחדת ונדירה, בדרכה אליכם. היא אוהבת לרקוד, לשיר, להיות מאוכל טוב ואחרי תשע בערב היא נוטה להשתטות ולהשתולל.
זאת עדן, הבת של ענבר ואשר ואחותם של רועי, נופר, שני ותמיר.
חבקו אותה חזק ושימרו עליה בשבילנו.
באהבה עצומה וגעגועים אין קץ.
אבא ואמא.
ליד הבית שבו נולדה וגדלה עדן בישוב נירית הוקמה גינה לזכרה – גן עדן.
פינה קטנה וקסומה, צנועה, טבעית יפהפיה, ומלאת אנרגיות שמעצימות כל מי שנמצא בקרבתה, כמו שעדן היתה.
ליד הבית שבו נולדה וגדלה עדן בישוב נירית הוקמה גינה לזכרה – גן עדן. פינה קטנה וקסומה, צנועה, טבעית יפהפיה, ומלאת אנרגיות שמעצימות כל מי שנמצא בקרבתה, כמו שעדן היתה.גן עדן תוכנן ברוחה ואופיה של עדן בעיצובה של סמדר מור אבידן המדהימה, ונבנה כולו על ידי מתנדבים מדהימים שהכירו את עדן והמשפחה וגם כאלה שלא הכירו בכלל ורק שמעו את הסיפור והרגישו שחייבים לעשות משהו מיוחד לזכרה. בגינה שזורים אופיה ויופיה של עדן. הצבע הירוק של הטבע, הצבעים של הפריחה, הכחול של הים שכל כך אהבה והעיניים עם המבט העמוק שלה. פסלי מנטות, חתול הים שאהבה ולא הספיקה לקעקע, ופסל רקדנית שנבנה על בסיס תמונה של דמותה באחת ההופעות האחרונות שלה על הבמה. המים הזורמים בבריכות ובמפלים, השבילים והקוים כולם הם בזרימה ותנועה עדינה, מיוחדת ועוצמתית, להשלים את דמותה. על הספסלים מוטבעים 3 משפטים בכתב ידה: אנחנו עם של גיבורי על – לאנשים המיוחדים שהתגייסו להקמת הגינה המופלאה הזאת, ולכלל הגיבורים והאנשים שמקריבים ונותנים במסירות אין קץ בעם המדהים שלנו. ואת כל הכבוד הראוי בעולם מגישים לך למעלה, משירו של ישי ריבו – לעדן וחבריה הגיבורים, לזכר הקרב ההרואי בבסיס בא"ח זיקים ב 7.10 תמיד תרימו את הראש ולא את הידיים – המשפט איתו הובילה עדן את חייליה ובאמצעותו נתנה ונותנת כוח והשראה לאחרים בחייה ובמותה.
גן עדן הוא מקום של השראה, פינה קסומה של זכרון, יופי, אהבה וגאווה.
עדן הייתה תינוקת כזאת, שלא מפסיקה לחייך. בחרנו לה את השם אחרי שהיא נולדה, ראינו את האור הזה בעיניים שלה, היא הייתה פשוט שוכבת ומחייכת, שוכבת וצוחקת, מבסוטה מהדברים הקטנים של החיים, ואנחנו ידענו – עדן. גם כשהיא גדלה, גם אז היא הייתה כזאת, תמיד היינו צוחקים עליה שבאמצע הלילה היא הייתה מתחילה לאבד את זה, כי היו לה התקפות צחוק כאלה, כל דבר קטן היה מצחיק אותה, מצב כפית זה נקרא, וזה היה פשוט, זה היה מדבק, היינו אומרים לה, עדן די! רוצים לישון! אבל לא היה לנו סיכוי.
שופשוף של עדן ליווה את עדן מגיל צעיר, היה לצידה לשמח, לחבק, ולנחם כשקשה. קבוצת סורגות מהישוב נירית מזמינה את כל מי שידיו פנויות, סורגות ואוהבות, להצטרף ולסרוג איתן בובת ארנב בדומות של הארנבון שליווה את עדן מילדותה ואשר אהבה אותו גם בבגרותה, שופשוף שמו שופשוף הארנב יחולק לילדים המפונים
מארז ים, אינסופי כמו החיוך שלה. עדן אהבה גם לרקוד, שוקולד, אוכל טוב ושהכל יהיה מדויק. ממש כמו במארז.
המארז מגיע בתיק יוטה רב שימושי עם גלויה המספרת על עדן והפרויקט
למה אני רוצה להיות מפקדת – להשפיע על אנשים, להעביר את הערכים שאני מאמינה בהם, לבנות את החיילים ולהיות שם בשבילם, לעשות עבורם את חוויית השירות הצבאי כמה שיותר משמעותית.
איך אני אהיה משמעותית לחיילים שלי – לדאוג לכל מה שהם צריכים, לא להתעלם מהבקשות שלהם, לראות כל חייל כבן אדם קודם כל, לעשות כל מה שאני יכולה בשבילם ולהלחם עליהם, לא משנה מה. לנסות למקצע ולהביא אותם להשגים הכי טובים של עצמם ובשבילם. תכונות שאני מעריכה – אמינות, דאגה לאחר, חריצות תכונות שאני לא מעריכה – אגואיסטיות, דורסנות, חוסר אכפתיות אמא כמודל פיקודי – דואגת לכולם, מאד מקצועית, לא מתעלמת מאף אחד, דואגת להביא תוצאות טובות ושהפקודים יממשו את מירב הפוטנציאל שלהם. ממה אני מפחדת בפיקוד – לא להיות מספיק טובה ומקצועי בשביל החיילים שלי, שלא אצליח לדאוג לכל מה שהם צריכים, שאעשה טעויות שלא אצליח לתקן. איך אתגבר על הפחד – אתן מעצמי כל מה שאני יכולה והכי טובה בשבילם, אשתדל להיות שם בשביל כל חייל לכל שמה שהוא צריך. המטרות שלי בתור מפקדת – שהחיילים שלי יהיו שמחים ויהנו מהחוויה, שיהיו מקצועיים ולא יוותרו לעצמם, שיביאו את עצמם לקצה, שיהיו דם אחד בשביל השני. “אני מאמין” – אני מאמינה שכל אחד הגיע לפה מסיבה מסוימת וזה אומר הרבה על כל מי שנמצא כאן. אני מאמינה גם שלאורך כל הדרך הזאת חשוה להיות מי שאתה ולא לנסות להיום מישהו אחר, לתת הכל בכל דבר שאתה עושה ובכל יום לשאוף להשתפר וללמוד. תיאום ציפיות – חשוב לקחת הכל בפרופורציה, לעבור את המסלול על הצד הטוב ביותר ולהנות ממנו יחד. מצפה שתהיו איתי במסע הזה, תגדילו ראש ותביו שם אחד בשביל השני כשקשה. ערכים מובילים – כבוד, רעות, מקצועיות, אמינות.
עומדות על הבמה, במופע לזכרך. אותה במה שעמדנו עליה יחד אין ספור פעמים, מהגיל שעוד היה חד ספרתי, ולאורך כל הדרך. עומדות ומקריאות קטע, הפעם זה לא נאום מתגייסות, זה נאום קצת אחר. נאום שבו ננסה להסביר מה זה הלהקה בשבילנו , את המשפחתיות , איזה מקום את תופסת במשפחה הזאת את וכמה אנחנו מודות לך ועלייך. נאום עבורך. אז עדן, בחודשים האחרונים התאחדנו כולן, מי שהפסיקה לרקוד לפני יותר מחמש שנים, ומי שעדיין בתיכון. כל אחת מאיתנו בזמנה הצטרפה לחבורה הזו, כי לכל אחת היה ברור- שבשבילך אנחנו באות. וגם בדרך שלך גרמת לנו לעשות את מה שאנחנו אוהבות בלי בכלל שנשים לב. האיחוד הזה של כל הגילאים, במרוץ של היומיום, של עבודה, של בית ספר, של צבא, של מילואים, של מלחמה, הוא המראה הכי טובה למי את. מי את עבורינו, ועבור כל אחד שזכה לפגוש אותך. עדן אנחנו רוקדות, ומדברות, ומרגישות, ובוכות, וצוחקות, אבל עדיין רחוקות מלהבין, מלקבל את המציאות הזאת. זכינו בחברה הכי טובה שיש. חברה שאפשר לצחוק איתה עד שבוכים, ולבכות איתה עד שצוחקים. חברה שתמיד מבינה הכל, גם בלי הרבה מילים, ומכילה, ומקבלת, בלי לשפוט. עם הסתכלות ככ בוגרת ואמיתית. חברה שהיא חברה, בלי משחקים, בלי דרמות. החברה הכי יפה שיש, הילדה הכי יפה שיש, שלא מבינה אפילו כמה יפייפיה היא, ותמיד תראה קודם את היופי של מי שלצידה. החברה שלא משנה כמה יפה היא מבחוץ, היא הרבה יותר יפה מבפנים. הרקדנית הכי מרשימה בקבוצה, כי כשהיא רוקדת, היא מקרינה כל כך הרבה אור ורגש שאי אפשר לא להסתכל עליה. החברה שתשב לצידך כשאת לא בטוב, שתצחיק אותך עד שתכאב לך הבטן ושתצא על כל מי שלא מתנהג כמו שצריך. עדן, שעומדת על שלה תמיד. תלך עם הדרך שלה, לא משנה מה אומרים/ חושבים מסביב. עדן שמהווה את העוגן, כי היא בטוחה במרכז שלה, וזה מאפשר למי שלצידה גם להרגיש בטוח. בטוח להיות מי שהוא, בטוח להרגיש, בטוח לחשוב, להרהר. עדן כל החיים אמורים עוד להיות לפנייך. את צריכה לסובב לכולם את הראשים, לצחוק בצחוק שלך מכל הלב, לפרוח, להגשים את עצמך, להתחבר לכולם, ואז לשבת לבד בשלווה וחיוך. ובמקום זה, אנחנו פה, עומדות ומנסות לספר קצת עלייך. אז תודה. תודה על אינספור רגעים, חיבוקים, חוויות, שיחות, זכרונות. בכל קצוות הארץ והעולם. תודה על החברה שאת. תודה על הצחוק, האנרגיות והחיוך שנכנסו יחד איתך לכל מקום בו דרכת. תודה על העוגן שאת ממשיכה להיות עבור כל אחת מאיתנו, מצפן לדרך שאנחנו רוצות לצעוד בה. עדן זה לא הוגן, וזה כואב בצורה שקשה לתאר במילים. הלוואי שהיית לצידנו עכשיו. את עמוק בתוך הלב של כל אחת מאיתנו, ואיתנו לתמיד. בכל דבר שנעשה, בכל מקום שבו ניהיה, ובכל אדם שנפגוש, את תיהיי איתנו. עם כל אחת מאיתנו. אנחנו נמשיך לספר את הסיפור שלך, את מי שאת, ולחיות גם עבורך. אוהבות אותך הכי הרבה שאפשר, ומתגעגעות עד כאב. הנעורות שלך, הנעורות מפעם, הנעורות מעכשיו, וכולנו לתמיד.
ליד הבית שבו נולדה וגדלה עדן בישוב נירית הוקמה גינה לזכרה – גן עדן. פינה קטנה וקסומה, צנועה, טבעית יפהפיה, ומלאת אנרגיות שמעצימות כל מי שנמצא בקרבתה, כמו שעדן היתה.גן עדן תוכנן ברוחה ואופיה של עדן בעיצובה של סמדר מור אבידן המדהימה, ונבנה כולו על ידי מתנדבים מדהימים שהכירו את עדן והמשפחה וגם כאלה שלא הכירו בכלל ורק שמעו את הסיפור והרגישו שחייבים לעשות משהו מיוחד לזכרה. בגינה שזורים אופיה ויופיה של עדן. הצבע הירוק של הטבע, הצבעים של הפריחה, הכחול של הים שכל כך אהבה והעיניים עם המבט העמוק שלה. פסלי מנטות, חתול הים שאהבה ולא הספיקה לקעקע, ופסל רקדנית שנבנה על בסיס תמונה של דמותה באחת ההופעות האחרונות שלה על הבמה. המים הזורמים בבריכות ובמפלים, השבילים והקוים כולם הם בזרימה ותנועה עדינה, מיוחדת ועוצמתית, להשלים את דמותה. על הספסלים מוטבעים 3 משפטים בכתב ידה: אנחנו עם של גיבורי על – לאנשים המיוחדים שהתגייסו להקמת הגינה המופלאה הזאת, ולכלל הגיבורים והאנשים שמקריבים ונותנים במסירות אין קץ בעם המדהים שלנו. ואת כל הכבוד הראוי בעולם מגישים לך למעלה, משירו של ישי ריבו – לעדן וחבריה הגיבורים, לזכר הקרב ההרואי בבסיס בא"ח זיקים ב 7.10 תמיד תרימו את הראש ולא את הידיים – המשפט איתו הובילה עדן את חייליה ובאמצעותו נתנה ונותנת כוח והשראה לאחרים בחייה ובמותה.
גן עדן הוא מקום של השראה, פינה קסומה של זכרון, יופי, אהבה וגאווה.